ע"נ 52504-05-21

תקציר

הערעור מתייחס לטענת המערער כי הפרעתו הקונברסיבית נגרמה עקב שירותו הצבאי ואופן הטיפול בו במהלך שירותו. פקיד התגמולים דחה את תביעת המערער מחוסר ראיות לקשר סיבתי בין הפרעתו לבין שירותו. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי שגה פקיד התגמולים בקובעו כי אין קשר סיבתי. הוועדה פסקה לטובת המערער. בית המשפט קבע כי האירועים שחווה המערער במהלך שירותו הצבאי הקצר, לרבות מחלה ונסיעה פעמיים למרחקים ארוכים לביתו תוך שהוא חש ברע, הם אירועים מלחיצים. הוועדה קיבלה את חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת כי אירועים אלה גרמו להפרעת הסתגלות. כמו כן, קיבלה הוועדה את הטענה כי הייתה רשלנות רפואית בטיפול במערער וכי רשלנות זו תרמה להתפרצות ההפרעה הקונברסיבית שלו. הוועדה הגיעה למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של המערער לבין התפרצות הפרעת המחלוקת שלו ועל כן קיבלה את הערעור. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 9,000 ₪.