ת"פ 8015/09

תקציר

הנאשם הודה בדקירת המתלונן ובהחזקת סכין שלא כדין, בגינה הורשע. בהתחשב בחומרת העבירה ובצורך במסר מרתיע לציבור, העונש הטיפוסי על פשע כזה יהיה ארבע שנות מאסר. עם זאת, השופט זיהה כמה נסיבות מקלות. אלה כוללים את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, חרטה כנה, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה – שבמהלכה ניהל הנאשם חיים שומרי חוק – וההסתברות לשיקומו המוצלח. בנוסף, הנאשם לא הגיב באלימות כאשר הותקף על ידי בן משפחתה של המתלוננת, תוך הפגנת איפוק והיעדר סכנה מתמשכת לציבור. השופט לקח בחשבון גם את נכונותו של הנתבע לשלם פיצויים לנפגעת ואת קיומו של הסכם סולחה – סוג של גישור – בין המשפחות, אם כי הדבר נשקל בזהירות. באיזון בין נסיבות מקלות אלה לבין הצורך בהרתעה ובביטחון הציבור, גזר השופט על הנאשם שלוש שנות מאסר, עם שנת מאסר על תנאי ולאחריה שנתיים מאסר על תנאי. בנוסף, נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי, והנאשם נקנס ב-5,000 שקל עם אפשרות ל-60 ימי מאסר אם לא ישולם בתוך 90 יום. השופט גם הורה לנאשם לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקל לנפגע. לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום, ופסק הדין ניתן ביום 31.5.2012.