ת"א 19130-12-17

תקציר

התובע, יליד 1954, תבע את הנתבע, רופא שיניים במקצועו, בגין רשלנות רפואית בביצוע טיפולי שיניים, לרבות השתלת עצם והחדרת שתלים בשתי הלסתות. התובעת טענה כי הוטעתה לגבי רמת המומחיות של הנתבעת, כי הטיפולים בוצעו ברשלנות וכי הנתבעת לא קיבלה את הסכמתה מדעת. הנאשם הכחיש את הטענות. בית המשפט מינה מומחה לכירורגיית פה ולסת. חוות דעת המומחה תמכה בעמדת הנתבע בחלקה, ובית המשפט מצא כי הנתבע אכן התרשל בטיפול בלסת התחתונה של התובעת, אך לא בלסת העליונה. עוד קבע השופט כי הנתבע לא הציג מצג שווא לגבי רמת מומחיותו, ואף לא קיבל את הסכמתו מדעת של התובע לטיפולים. עם זאת, השופטת מצאה פגיעה באוטונומיה של התובעת, שכן התובעת נאלצה להציג דוחות כוזבים לחברת הביטוח לצורך קבלת החזר עבור טיפוליה, בשל שיקולים פנימיים במרפאת הנתבעת. השופט פסק לתובעת 30,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, בנוסף ל-109,525 ₪ כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו עקב רשלנות הנתבעת בטיפול בלסתה התחתונה, לרבות הוצאות רפואיות, כאב וסבל והוצאות נלוות אחרות. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 135,155 ₪ וכן את שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו.