ע"א 3751/17

תקציר

פסק הדין עוסק בהרחבה בקביעת פיצויי נזיקין בתביעת נזיקין, תוך התמקדות בשיעור ההיוון והשלכותיו. מדובר במערער בעל נכות קשה, הפוגעת בהשתכרות עתידית ונזקק לסיוע. בית המשפט העריך את כושר ההשתכרות של המערער, ציין שיעור נכות, אך הגיע למסקנה כי נותר פוטנציאל השתכרות מסוים. בית המשפט סקר את יכולותיו התפקודיות של המערער ואת שאיפותיו המקצועיות טרם הפגיעה. היבט משמעותי של המקרה הוא שיעור ההיוון המשמש לחישוב נזקים עתידיים, שיש לו השלכות הן על הפיצוי של הנפגע והן על המערכת הכלכלית הרחבה יותר. שיעור ההיוון משפיע על האופן שבו הפיצוי העתידי מוערך במונחים של היום. שינוי היוון הקצבאות של המל"ל ל-2%, שנקבע היסטורית על 3%, עורר ויכוחים הנוגעים לניכויים בתביעות נזיקין. למרות שינוי זה, בית המשפט שמר על שיעור של 3% בתיקי נזיקין, תוך שימת דגש על יישור קו בין מערכות פיצויים כדי למנוע נטל כלכלי בלתי הוגן על נפגעים. ההחלטה מדגישה את הצורך בבהירות חקיקתית ובעקביות מערכתית בטיפול בענייני פיצויים אלה, תוך הדגשת הוגנות בשיקוף המציאות הכלכלית תוך בחינת השלכות מדיניות, תחרות וכדאיות אפשרויות השקעה למקבלי פיצויי פגיעה.