ע"פ 9910/17

תקציר

בפסק דין זה בחן ערכאת הערעור האם העונשים שהוטלו על המערערים בגין עבירות סמים היו מוצדקים והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב. ברשותם של המערערים נמצאו כמויות ניכרות של סמים קשים, לרבות הרואין וקוקאין, שלא נועדו לשימוש עצמי, דבר שהעלה את חומרת מעשיהם. בית המשפט הכיר בכך שהעונשים על עבירות כאלה משתנים בדרך כלל בהתאם למספר גורמים, כגון סוג הסם וכמותו, אך מצא את העונשים המוטלים במקרה זה מתאימים. על המערערת הראשונה, שהחזיקה כמות משמעותית של הרואין וקנאביס, נגזרו 24 חודשי מאסר, שהוצבו בתחתית טווח הענישה בשל עברה הנקי, הודאתה ונסיבותיה האישיות, לרבות היותה אם. המערער השני, בעל הרשעות קודמות בעבירות דומות ונמצא עם קוקאין וחשיש, נידון אף הוא ל-24 חודשי מאסר, הנחשבים מקלים בהתחשב בעברו הפלילי. למרות הטענות למצבם האישי של המערערים, הדגיש בית המשפט את הצורך בתגובה עונשית מחמירה נוכח אופי העבירות כדי לשמור על עקביות במדיניות ולהרתיע מפני התנהגות בלתי הולמת בעתיד. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שמירה על העונשים המקוריים כהולמים את העבירות שבוצעו.