בג"צ 405/83

תקציר

בג"ץ הכריע בעתירת הביאס קורפוס בנוגע לסכסוך משמורת ילדים בין אם אזרחית קנדית לאב אזרח ישראלי. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות שיפוט בתיק, שכן זכות המשמורת של האם נקבעה באמצעות פסק דין פרידה מקנדה והאב הפר זכות זו בכך שלקח את בנם לישראל ללא הסכמתה. למרות שלבית המשפט הייתה סמכות להתערב, הוא הפעיל שיקול דעת בעשותו כן, שכן הוא לא נעתר אוטומטית לבקשת האם להחזרת הילד. פסק הדין שקל את טובת הילד, שמשמעותה במסגרת זו מניעת פגיעה ממשית בילד. האב, שחטף את הילד, נשא בנטל הוכחה כבד להראות כי לילד ייגרם נזק ממשי אם יוחזר לאם. בית המשפט בחן את הנסיבות ומצא כי כפות המאזניים היו מאוזנות, כאשר דיווחים קנדיים הצביעו על פגיעה בילד אם יישאר בישראל ודיווחים ישראליים המצביעים על נזק פוטנציאלי ביציאה מהארץ. מאחר שהאב לא עמד בנטל ההוכחה, נעתר בית המשפט לעתירה. היא הורתה לאב למסור את הילד לאם לצורך החזרתם לקנדה, בעוד הוא יישא בהוצאות הנלוות ובשכר טרחת עורך הדין. החלטה זו נועדה לשמור על זכות המשמורת של האם תוך התחשבות בטובת הילד, ולהבטיח שהוא יימנע מפגיעה ממשית.