ב"ל 18741-01-24

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על הנתונים שסיפקת בלבד, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי: תביעת מיכאל שער נגד המוסד לביטוח לאומי - הכרה בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה** **מבוא:** בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתביעתו של התובע, מיכאל שער, להכרה בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה, על פי עילות המיקרוטראומה או מחלת מקצוע, מכוח סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. התביעה הוגשה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את בקשת התובע להכרה. **העובדות הרלוונטיות:** התובע עבד כמבנאי מטוסים בתעשייה האווירית במשך כ-20 שנה. עבודתו כללה, בין היתר, חיבור ופירוק חלקי מטוסים תוך שימוש בכלים פנאומטיים רוטטים וכבדים, הרמת כלים וחלקים במשקל משמעותי (עד 20 ק"ג), ביצוע פעולות חוזרות ונשנות כגון קידוחים, הברגות וסמרורים, לעיתים בתנוחות לא שגרתיות (שכיבה, עמידה, ידיים מעל גובה הכתפיים) ובגובה (עד כ-2 מטרים על במות עבודה). התובע דיווח על כאבים עזים ומגבלות בכתפיו, שאובחנו כקרע דו-צדדי. **הטענה המשפטית המרכזית:** התובע טוען כי הפגיעה בכתפיו נגרמה כתוצאה מתנאי עבודתו, המאופיינים במאמץ חוזרני, הרמת משאות, שימוש בכלים רוטטים, ותנוחות עבודה לא שגרתיות, אשר הצטברו לכדי פגיעה מתמשכת (מיקרוטראומה) או מחלת מקצוע. **החלטת בית הדין:** בית הדין האזורי לעבודה (השופט העמית שמואל טננבוים, נציגת ציבור עובדים גב' עדנה מרקו, ונציג ציבור מעסיקים מר עדי כהן) קבע כי התובע הניח **יסוד עובדתי מספיק** להוכחת פגיעה מכח תורת המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע. לאור זאת, הוחלט למנות יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי בכתפיים. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **תורת המיקרוטראומה:** * **הגדרת היסודות:** בית הדין מסתמך על הפסיקה הקיימת, ובפרט על ע"ב"ל 32446-07-16 שלום קפלה נ' המל"ל, המסכמת את הכללים להכרה בפגיעה מכוח תורת המיקרוטראומה. שלושת היסודות הנדרשים הם: * **תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות:** התנועות אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן" ופועלות על אזור מוגדר בגוף. הן צריכות לחזור ולהישנות בתדירות מספקת הגורמת לנזק מצטבר. * **קשר סיבתי בין התנועות לליקוי הגופני:** יסוד זה ייבחן על ידי המומחה הרפואי. * **קביעה שכל תנועה גרמה לפגיעה זעירה המצטברת לפגיעה כוללת:** יסוד זה גם הוא נתון להכרעת המומחה. * **גמישות בפרשנות "תנועות חוזרות ונשנות":** פסק הדין מדגיש, בהתאם לפסיקה (כמו בעניין אסתר נוח, חקנזרי, ועוד), כי אין צורך שהתנועות יהיו קבועות ורציפות. ניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות שבוצעו במהלך יום העבודה. כמו כן, יש להבחין בין פעילות חוזרת הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. כלומר, פעולות הכוללות מגוון תנועות, גם אם הן חוזרות על עצמן, אינן בהכרח מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות "זהות במהותן" כנדרש. * **יישום בענייננו:** בית הדין מקבל את עמדת התובע כי ניתן לאבחן ולבודד את התנועות השונות שנעשו במהלך יום העבודה, וכי העובדה שמדובר בעבודה קבועה של מבנאות מטוסים על אותו סוג מטוס תורמת למסקנה זו. בית הדין גם מייחס חשיבות לכך שחלק מהתנועות חזרו על עצמן במהלך יום העבודה וגם במהלך שבוע העבודה. 2. **מחלת מקצוע:** * **הדגשת השימוש בכלים רוטטים:** בית הדין מציין כי העובדה שהתובע השתמש באופן קבוע במכשירים רוטטים בעבודתו מהווה "בסיס של ממש לטענה בדבר מחלת מקצוע". הדבר מצביע על עמידה מסוימת ביסודות הנדרשים להכרה במחלת מקצוע, המצריכה לרוב חשיפה לגורם מזיק ספציפי. 3. **התבססות על ראיות מגוונות:** * **תצהירי התובע והעדים:** בית הדין מסתמך על גרסתו העובדתית של התובע, תצהירי עובדים נוספים (כמו מר רפאל ממיסטלוב), ועדויות של גורמים בצוות העבודה (כמו מנהלת משאבי אנוש). * **שאלונים למבוטח ולמעסיק:** פסק הדין מזכיר את השימוש בשאלונים, הן עבור התובע והן עבור המעסיק. השאלונים מספקים מידע מהותי לגבי אופי העבודה, התנועות המבוצעות, והכלים בהם נעשה שימוש. * **חוות דעת רפואית:** התובע צירף חוות דעת רפואית, אשר משמשת כראיה ראשונית לגבי אבחון הליקוי. * **הכרות קודמת של המוסד לביטוח לאומי:** נקודה משמעותית בפסק הדין היא העובדה שהמוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בעבר בתביעתו של התובע (בגין ליקוי CTS בכפות הידיים) כתאונת עבודה ומחלת מקצוע. בית הדין מציין כי הכרה זו, אף שהיא נוגעת לפגיעה אחרת, מהווה "נתון משמעותי נוסף להנחה האמורה" (למינוי יועץ רפואי). ההכרה הקודמת, על בסיס השאלונים ופרוטוקול הוועדה הרפואית, מחזקת את הטענה בדבר תנאי עבודה מזיקים. 4. **הליך המשך - מינוי מומחה רפואי:** * **השלב המשפטי:** בית הדין מבהיר כי בשלב זה, לא נקבעה הכרה סופית בפגיעה. ההחלטה היא **למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין**. זהו השלב המכריע לבחינת הקשר הסיבתי והמנגנון הפגיעה, כפי שמוגדרים היסודות השני והשלישי להכרה במיקרוטראומה. * **תפקיד המומחה:** המומחה יבחן את הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי בכתפיים. **חידוש משפטי פוטנציאלי:** ההחלטה למנות יועץ רפואי, על בסיס הראיות שהוצגו, עשויה להצביע על נכונות של בית הדין להרחיב את פרשנותו לגבי "תנועות חוזרות ונשנות" ולהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות ההכרות הקודמות של המוסד לביטוח לאומי עם הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מעבודתו. ההתייחסות לקיום "בסיס של ממש" לטענת מחלת מקצוע לאור השימוש בכלים רוטטים, גם ללא הכרעה סופית, מהווה הדגשה של גורם מזיק ספציפי בעל פוטנציאל להכרה. **סיכום:** בית הדין האזורי לעבודה, תוך התבססות על הפסיקה בנוגע לתורת המיקרוטראומה ומחלות מקצוע, קבע כי קיימת תשתית עובדתית מספקת המצדיקה את המשך הטיפול בתביעה. הדבר מתבסס על תיאור מפורט של תנאי העבודה של התובע, עדויות תומכות, וכן על ההכרה הקודמת של המוסד לביטוח לאומי בפגיעות אחרות של התובע כתוצאה מעבודתו. השלב הבא יהיה קריטי, ובו יבחן המומחה הרפואי מטעם בית הדין את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי בכתפיו.