בע"מ 1451/24

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור, ומציין כי החלטה זו אף אינה דורשת תשובה פורמלית. בית המשפט קובע כי הוא נעתר לבקשת רשות ערעור רק במקרים חריגים שיש בהם שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים או כדי למנוע עיוות דין. המבקשים ניסו להציג את עניינם כבעל השלכות משפטיות רחבות יותר, אך בית המשפט מצא את טענותיהם מוגבלות אך ורק להליך הפרטני שלהם, ללא שאלה משפטית רחבה יותר או סיכון לעוול. לפיכך, הבקשה נדחית. בית המשפט מדגיש כי הנטל להוכיח אותנטיות או זיוף חתימות על הסכם נופל על התובע, בהתאם לעקרונות המשפט האזרחי המחייבים את יוזם התביעה לבסס אותה. המבקשים טענו בדבר האחריות להוכחת אמיתות החתימות; עם זאת, בית המשפט התייחס לתקדימים שקבעו כי נטל כזה נותר על הצד המערער על האותנטיות. בנוסף, החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי החתימות לא זויפו נתמכה בראיות אחרות ובעדויות ישירות, ללא קשר לכך שהבדיקה התבססה על העתק מההסכם. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית על פי תקנות סדר הדין האזרחי ובית המשפט לענייני משפחה, ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תשובה. פסק הדין ניתן סופית ב-13 במרץ 2024.