ע"א 33240-09-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה המבקשת לבטל הסכם למכירת זכויות במשק. המערערת טענה כי המשיבים הפרו את ההסכם בכך שלא מילאו את חובתם לטפל במנוח, הסדירו את החוב למשקם ושילמו את התמורה בגין הזכויות. זאת ועוד, טען המערער כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן והונו ועושקו אותו. בית משפט קמא דחה את התביעה, בקובעו כי טענות המערערת בדבר הפרת ההסכם מוצו בהליך בוררות קודם ובפסק הדין בהתנגדות. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה את הערעור, וקבעה כי טענות המערער בדבר הפרת הסכם לאחר מתן פסק הבורר צריכות להיבחן על ידי בית משפט קמא. בשונה מבית משפט קמא, בית המשפט שלערעור קבע כי פסק הבוררות הקודם ופסק הדין לא מנעו מהמערערת לבקש את ביטול ההסכם בהתבסס על הפרות לכאורה של המשיבים. ערכאת הערעור הדגישה כי היחסים החוזיים בין הצדדים נמשכו למרות פסק הבוררות וכי למערערת עומדת הזכות לבטל את ההסכם לפי דיני החוזים. בנוסף, צוין כי פסק הדין בהליך ההתנגדות לא התייחס לביטול ההסכם ולכן לא יכול להיחשב כחסם. לבסוף, קבעה ערכאת הערעור כי יש להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שידון בטענות המערערת בדבר הפרת ההסכם והתוספת להסכם בעקבות פסק הבורר.