ע"פ 3562/05

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בשלושה מערערים שנשפטו ונשפטו יחד בבית המשפט המחוזי כקטינים בגין תקיפה אכזרית של עובר אורח. השלושה, הקרובים לבגרות, הורשעו בגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. האישום הראשון, שחל על שלושתם, מתאר תקיפה אכזרית ללא התגרות באדם זר שהותירה את הקורבן עם פציעות חמורות שהצריכו ניתוח. המערער מס' 3 הואשם אף הוא בסחיטה של קטינים צעירים תוך שימוש בכוח ואיומים, ואילו המערער מס' 2 הואשם בסחיטה בכוונה להכות תלמיד אחר. שלושתם הודו באשמה. בית משפט קמא התחשב ברקע ובבעיות של המערערים, אך בסופו של דבר גזר על כל אחד מהם 30 חודשי מאסר בפועל, מחציתם על תנאי, לצד קנס ופיצוי לקורבן. המערערים עתרו לגישה שיקומית, תוך ציון גילם הצעיר ונסיבות נסיבותיהם הקשות. המדינה, לעומת זאת, טענה לחומרת העבירה כדי להצדיק את העונש. השופט א' רובינשטיין, שהיה מוטרד מההחלטה, הציע להפחית את תקופת המאסר בפועל לשישה חודשים, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות, ואת השאר כמאסר על תנאי. הפיצוי לנפגע הוכפל ל-10,000 שקל והיה אמור להיות משולם בתוך חצי שנה מסיום ריצוי עונשו. דעת מיעוט של השופט א.א. לוי, אליה הצטרף השופט מ' נאור, צידדה בדחיית הערעור, תוך הדגשת חומרת העבירה והצורך בתגובה חריפה לריסון האלימות החברתית. הערעורים נדחו בסופו של דבר בהחלטת רוב, וגזר הדין המקורי אושר. המערערים נדרשו להתייצב לתחילת ריצוי עונשם ביום 1.8.2005.