ע"ע 11016-12-10

תקציר

המבקש תבע מהמשיב פיצוי על בסיס הסכם להודעת פיטורים, בונוס שנתי ודמי מנוי לעיתון. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, וחייב את המשיב לערער על ההחלטה. המבקש ביקש לדחות את הערעור בנימוק שהוגש מעבר למגבלת 30 הימים. המשיב טען כי הערעור הוגש בתוך פרק הזמן, שכן פסק הדין ניתן ביום חמישי, 4.11.2010, לאחר השעה 13:30, ומשמעות הדברים, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, היא שתקופת הערעור החלה ביום חול שלמחרת, יום ראשון, 7.11.2010. המבקש טען כי הערעור הוגש באיחור ביום 7.12.2010. בית המשפט בחן את טענות הצדדים ועמד על המתח שבין 'כלל הידע' לבין 'כלל ההמצאה'. בית המשפט קבע כי הערעור הוגש כדין ביום 7.12.2010, שכן פסק הדין ניתן ביום 7.11.2010. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מכלל ההמצאה, במיוחד נוכח תום הלב של המשיב והסתמכותו על התקנות. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.