בש"א 2153/07

תקציר

המבקשים ביקשו מינוי מומחים רפואיים בעקבות תאונת דרכים בה נפגע התובע. המשיב התנגד לבקשה, בטענה כי חלק מהמסמכים שהגישו המבקשים לא הוכנו לטיפול רפואי ומהווים "חוות דעת" אסורה. בית המשפט היה צריך להחליט על קבילות המסמכים הללו והאם למנות את המומחים המבוקשים. באשר למומחה הפסיכיאטרי, מצא בית המשפט כי המסמכים הרפואיים שסופקו היוו ראיה ראשונה והצדיקו את המינוי, למרות הפער בטיפול הפסיכיאטרי של התובע. השופט הדגיש את הצורך בגישה ליברלית במקרים כאלה, שכן לתובע לא היו אמצעים אחרים להוכיח את טענותיו. באשר למינוי מומחה לכירורגיה פלסטית, בית המשפט הסתפק בראיות הרפואיות הקיימות ובחוות דעתו של פרופ' גנאל, שכבר בחן את התובע. לכן, פרופ' גנאל ייתן חוות דעת גם על היבט הכירורגיה הפלסטית. שכר טרחת המומחים היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים, וחוות הדעת הפסיכולוגית השנויה במחלוקת הוחרגה מהבקשה. פסק הדין הדגיש את תפקידם של המומחים בסיוע לבית המשפט וחתר למנוע עיוות דין, במיוחד בכל הנוגע לתובע הצעיר. השופט סיכם בקביעת דיון ל-31 בדצמבר 2007.