תלה"מ 18834-05-20

תקציר

התובעת, אישה, הגישה תביעה נגד בעלה, הנתבע, תוך שהיא מציינת מספר מקרים של אלימות במהלך נישואיהם. האירוע הראשון התרחש בסביבות שנת 1995, בתחילת נישואיהם, כאשר הנתבע דחף את התובעת ושבר את משקפי השמש שלה לעיני אביה. בעקבות אירוע זה, חזרה התובעת לבית הוריה בצפון. האירוע השני התרחש בספטמבר 2019, בו הנתבע תקף את התובעת, איים להרוג אותה אם תתקשר למשטרה וגרם נזק לרכוש. המשטרה הוזעקה, והנאשם הורשע במספר עבירות, בהן היזק לרכוש בזדון, תקיפת בן זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. התובעת טענה גם לאלימות מינית, כלכלית ורגשית, וטענה כי הנתבע אנס אותה באופן קבוע, השפיל אותה ומנע את התפתחותה האישית והמקצועית. היא תבעה פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדים כספיים והוצאות משפטיות. בית המשפט בחן את התביעה לפי דיני הנזיקין ומצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות התובע על שני אירועים אלימים, לרבות הרשעתו של הנתבע בקשר לאירוע בשנת 2019. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, לפיה התובע סבל מבעיות נפשיות עקב התנהלות הנתבע, וקבע קשר סיבתי בין התנהגותו של הנתבע לבין נזקו של התובע. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובעת 120,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-7,200 ₪ בגין אובדן הכנסה, בהתחשב בצורך למגר את תופעת האלימות במשפחה ובחומרת האירועים. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות הטיפול הנפשי של התובע עד פברואר 2025 ובהוצאות משפט בסך 30,000 ₪. בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין התערבות במרחב הזוגי ולא פסק פיצוי על מניעת התפתחות אישית ומקצועית. כמו כן, פסק הדין העלה חשש לפעילות פלילית אפשרית מצד הנאשם ובנו הבכור בשל תצהיריו הסותרים של הבן וטענותיו בדבר קבלת כספים מאביו כדי להשפיע על עדותו. בית המשפט הפנה את פסק הדין למנהל בתי המשפט כדי שישקול הגשת תלונה במשטרת ישראל. פסק הדין התיר לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים ובשינויים קלים לשם הבהרה.