עת"מ 27618-05-19

תקציר

פסק הדין דוחה את עתירתם של יורשיה של אישה שנפטרה, אשר ביקשו לערער על חובות הארנונה (ארנונה) שנצברו בנכס שהיה לכאורה בבעלותה של המנוחה. בית המשפט קובע כי אין לו סמכות לקבוע בעלות על רכוש בהליך זה, ובמקום זאת היה על היורשים ללכת בדרך המנהלית שנקבעה לסכסוכים כאלה. יתר על כן, מהראיות עולה כי המנוחה הייתה מודעת לחובות המס ואף לקחה עליהם אחריות, אולי כדי לסייע לבנה, הבעלים בפועל של הנכס. בית המשפט דוחה גם את טענות היורשים בדבר התיישנות ועיכוב הליכי הגבייה, שכן העירייה פועלת באופן עקבי לגביית החובות, לרבות שליחת הודעות ואכיפה מנהלית. השופט מסכים עם עמדת העירייה ומוצא כי הנכס המדובר, המזוהה בשתי כתובות, הוא אותו נכס שבגינו חייבים המסים. לפיכך, העתירה נדחית, והיורשים נדרשים לכסות את הוצאותיה המשפטיות של העירייה.