תפ"ח 52291-10-20

תקציר

בפסק דין תפ"ח 52291-10-20, בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיאה יעל רז-לוי, השופטות גילת שלו ואהרון משניות) דן במקרה של אחמד אבו נאמוס, תושב רצועת עזה, שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות טרור חמורות. **המסגרת החוקית והאישומים:** הנאשם הורשע בעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וחוק העונשין, התשל"ז-1977, לרבות: חברות בארגון טרור, פעולה בנשק למטרות טרור, חבלה בכוונה מחמירה (ניסיון) בנסיבות מעשה טרור, אימונים למטרות טרור, הסתננות מזוינת, הכנה לביצוע מעשה טרור (רצח) והיזק בזדון. **האישומים המרכזיים:** 1. **האישום הראשון:** מתאר את הצטרפותו של הנאשם, בגיל 16, לגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הוא עבר שיעורי דת, קורסים צבאיים ("פורסאן 1" ו-"פורסאן 2"), השתתף בפעילות "ריבאט" נגד כניסת צה"ל לרצועה, נשא נשק וציוד צבאי, והשתתף ב"תהלוכות השיבה" וב"הטרדות ליליות" סמוך לגדר הגבול, במהלכן יידה אבנים ובקבוקי תבערה. 2. **האישום השני:** מתאר ניסיון הסתננות לישראל בחודש ספטמבר 2020, יחד עם שותפו איסמעיל בדראן, במטרה לפגוע בחיילי צה"ל. לאחר ניסיון כושל, תכננו השניים לבצע פיגוע נוסף, הכולל חדירה לשטח ישראל מצוידים ברימוני קול וסכינים, במטרה לגרום למותם של חייל או חוקר. במהלך החדירה, הם זוהו על ידי כוחות חמאס, קפצו מעל הגדרות, יידו רימוני קול לעבר כוחות צה"ל והסגירו עצמם. בהמשך, במהלך חקירתו, הנאשם הוציא להב שהוסתר בכפכפו במטרה לפגוע בחוקר, אך נמלך בדעתו. 3. **האישום השלישי:** מתאר תכנון של הנאשם ואיסמעיל לפגוע בסוהר או חוקר באמצעות זרוע מתכת שתפורק ממסך מחשב. הנאשם הצליח להשתחרר מאזיקיו, ניתק זרוע מתכת ממסך מחשב, והניף אותה לעבר סוהר שנכנס לחדר, אך הסוהר השתלט עליו. **הסדר הטיעון וטיעוני הצדדים:** הצדדים הגיעו להסדר טיעון שהתייחס לתיקון כתב האישום, אך הצדדים היו חופשיים בטיעוניהם לעונש. * **טיעוני המאשימה:** הדגישה את חומרת המעשים, את יוזמתו של הנאשם, את תכנונו המקדים, את ההכשרה שקיבל, ואת הנזק הפוטנציאלי. דרשה ענישה מחמירה, מתחם ענישה של 7-11 שנים לאישום הראשון, ו-11-14 שנים לאישומים השני והשלישי, ועתרה ל-14 שנות מאסר בפועל. * **טיעוני ההגנה:** הדגישה את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע חלק מהעבירות (16), את ההשפעה הסביבתית ברצועת עזה, את היעדר נזק ממשי, ואת הפגיעה שנגרמה לנאשם על ידי צה"ל. דרשה להביא בחשבון את העונש שנגזר על שותפו איסמעיל (5 שנות מאסר) ולגזור על הנאשם עונש זהה, מכוח עיקרון אחידות הענישה. **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **עיקרון אחידות הענישה:** בית המשפט הדגיש את חשיבותו של עיקרון זה, המבטיח שוויון בפני החוק ומונע שרירותיות, במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המעורבים באותה פרשה. עם זאת, ציין כי עיקרון זה אינו חזות הכל ויש לשקול אותו לצד שיקולים נוספים. 2. **השוואה בין הנאשם לשותפו איסמעיל:** בית המשפט השווה בין כתבי האישום, ההתנהגות והעונשים. נמצא כי חלקו של הנאשם היה דומיננטי יותר, יזם יותר פעולות, וחלק ממעשיו חמורים יותר. בנוסף, הנאשם הורשע בשתי עבירות נוספות שלא יוחסו לאיסמעיל (ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה בנסיבות טרור, והיזק בזדון). 3. **קביעת מתחמי ענישה:** * **האישום הראשון (טרם ההסתננות):** על בסיס מדיניות ענישה נוהגת, נקבע מתחם ענישה של 3 עד 7 שנות מאסר. * **האישומים השני והשלישי (הסתננות וניסיון פגיעה):** על בסיס מדיניות ענישה נוהגת, נקבע מתחם ענישה של 4 עד 8 שנות מאסר. 4. **קביעת העונש בתוך המתחם:** * **נסיבות לחומרה:** גילו הצעיר של הנאשם (16 בעת הצטרפותו לחמאס), יוזמתו, תכנונו, התחמשותו, הכנותיו לפיגועים, הפגיעה בערכים מוגנים מרכזיים (ביטחון המדינה, שלום הציבור), והיעדר חרטה אמיתית (כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן). * **נסיבות לקולא:** גילו הצעיר, סימני חרטה מסוימים (מסירת הלהב לחוקר), הנזק הפעוט שנגרם בפועל, והעובדה שהנאשם עצמו נפגע. * **משקל לעונש השותף:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעונש של 5 שנות מאסר שנגזר על איסמעיל, אך קבע כי בשל חלקו הדומיננטי יותר של הנאשם וחומרת מעשיו, עונשו צריך להיות חמור יותר. **פסיקת בית המשפט - גזר הדין:** בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: 1. **מאסר בפועל למשך 9 שנים**, בניכוי ימי מעצרו. 2. **מאסר על תנאי** של 12 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות דומות. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **הבחנה בין "הכנה לביצוע מעשה טרור" ל"קשירת קשר":** בית המשפט הבחין בין עבירת "הכנה לביצוע מעשה טרור (רצח)" שבה הורשע הנאשם, לבין "קשירת קשר לביצוע רצח" שבה הורשע איסמעיל, וקבע כי הראשונה חמורה יותר. * **חשיבות תסקירי שירות המבחן:** בית המשפט ייחס חשיבות רבה לתסקירי שירות המבחן, שבהם הודגשה רמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות אלימות מצד הנאשם, והיעדר חרטה אמיתית, דבר שהשפיע על חומרת העונש. * **יישום עיקרון אחידות הענישה עם הבחנות:** בית המשפט הדגים כיצד ניתן ליישם את עקרון אחידות הענישה תוך הבחנה בין נאשמים, כאשר חלקו של אחד מהם משמעותי יותר או כאשר הוא מורשע בעבירות נוספות. * **התייחסות לגיל קטין:** בית המשפט נתן דעתו לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע חלק מהעבירות, אך קבע כי אין בכך כדי להפחית באופן משמעותי את חומרת העונש, לאור הנסיבות הכלליות וחומרת העבירות. בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע עונש מאסר משמעותי, המשקף את חומרת העבירות, את יוזמתו וחלקו הדומיננטי של הנאשם, תוך מתן משקל לעיקרון אחידות הענישה והשוואה לשותפו, אך תוך הטלת עונש מחמיר יותר בהתאם לנסיבות.