סע"ש 9774-05-21

תקציר

פסק הדין דן בתביעות השונות שהגישה התובעת, שהיא אלמנתו של עובד שנפטר, כנגד הנתבעת, מעסיקתו של בעלה המנוח, בגין הפרת חוקי העבודה. השופט מצדד בתובע באופן חלקי, ומורה לנתבעת לשלם לתובע סכומים מסוימים כפיצוי על העבירות שבוצעו. הטענה הראשונה, בדבר אי מסירת טופס הודעה לעובד, נדחית, שכן השופט שוכנע כי המנוח קיבל שתי הודעות כאמור. הטענה בדבר הכנה שלא כדין של תלושי שכר מתקבלת בחלקה, שכן הנתבעת לא שיקפה את יתרת ימי המחלה בתלושי השכר, דבר המצדיק פיצוי לא ממוני בסך 2,000 ₪. התביעה לדמי מחלה נדחית, שכן התובעת לא הביאה כל ראיה למחלתו של בעלה או תעודת מחלה, וגם התביעה לדמי חגים נדחית בשל חוסר בהירות וכדאיות. התביעה לפדיון חופשה נדחית, שכן התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי המנוח לא ניצל ימי חופשה כלשהם בשלוש השנים האחרונות לעבודתו. רכיב התביעה בדבר תוספות פיצויי פיטורים מתקבל בחלקו, והנתבעת חויבה לשלם 1,517 ₪ או להמציא הוכחה לייחוסה לחשבון העובד, וכן 1,863 ₪ נוספים. כמו כן נדונים דמי הבראה ודמי נסיעה, כאשר הנתבע חויב לשלם סכומים מסוימים לתובע. השופט מצדד בנתבעת בנוגע להפרשי שכר, גמול שעות נוספות וניכוי מקדמות מהשכר, וקובע כי טענות התובעת אינן מבוססות. שתי טענות נוספות, בדבר קיצור ימים פיקטיבי ועוגמת נפש, נדחות אף הן בשל היעדר ראיות או בירורים. לסיכום, הנתבע מחויב לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות פיצוי בגין תלושי שכר שלא כדין, פיצויי פיטורים שלא שולמו, הוצאות נסיעה, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות. השופטת גם פוסקת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪, סכום נמוך משמעותית מהסכום הנתבע, בשל ההצלחה המוגבלת של תביעות התובע. גם הזכות לערער על פסק הדין מוכרת.