ת"א 37612-02-18

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הטיעונים שהציגו הצדדים והערכת הראיות שהוגשו, שכללו סרטונים שסיפקה ההגנה, לצד הערכת עדויות העדים, החליטה השופטת לדחות את התביעה. התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו כי התקיימו דרישות סעיף 41 לפקודת הנזיקין. סעיף זה מתייחס למקרים בהם התובע לא ידע, ולא יכול היה לדעת באופן סביר, את הנסיבות שהובילו לאירוע גרימת הנזק, וכאשר הפגיעה נבעה מנכס הנמצא בשליטתו המלאה של הנתבע. השופט מצא כי התובע לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף 41. יתר על כן, עדותו של התובע נקבעה כבלתי משכנעת וסותרת, במיוחד באשר למועד ומיקום התאונה הנטענת. עוד ציינה השופטת כי התנהלות התובע במהלך המשפט מעידה על חוסר כבוד להליך המשפטי, עם תשובות מתחמקות ולא עקביות שסתרו מסמכים וסרטונים שהוגשו כראיות. התובע לא הצליח להוכיח את מיקומה, זמנה ונסיבותיה של התאונה, לרבות קיומם של סיכונים כלשהם. השופטת קיבלה את סרטוני ההגנה כייצוגים מדויקים של האירועים, בהם נראתה התובעת יוצאת ונכנסת לבית המרקחת בסביבות השעה 10:50, מה שסותר את טענתה כי התאונה התרחשה בין השעות 11:00-12:00. השופטת לא השתכנעה מהסברה של התובעת בדבר פער השעות ומצאה את עדותה בנוגע לידיים ששימשו אותה לאחיזת ארנקה ולענידת שעון אינה עקבית. יתרה מכך, השופטת שקלה את תגובותיהם של הרוקח ולקוח שתועד בסרטונים, שהצביעו על אירוע פתאומי, שונה מגרסתו של התובע. גם טענות התובעת בדבר הצפיפות בבית המרקחת לא הוכחו. באשר למפגע הנטען ציינה השופטת כי תיאורה של התובעת על עמדה החוסמת את דרכה אינו עולה בקנה אחד עם הסרטונים או עם דיווחי הנתבעים. השופט מצא את עדויות הנתבעים אמינות והעדיף אותן על פני גרסתו הבלתי עקבית של התובע לאירועים. משהתובע לא הוכיח את נסיבות התאונה או את קיומם של סיכונים כלשהם, הגיע השופט למסקנה כי הנתבעים אינם אחראים לרשלנות. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך הדין בסך 9,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק דין זה הורחב גם להודעה על תביעות צד ג'. עם זאת, לא הוטלו הוצאות נוספות על הצדדים השלישיים, ובהודעה נגדם ניתן פטור מתשלום יתרת האגרות. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה.