רע"ב 6630/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור שהגיש אסיר על החלטת שב"ס שלא לכלול אותו בסבב חופשות. בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. האסיר, המרצה עונש של 12 שנות מאסר בגין מספר עבירות, הגיש שלוש פעמים בקשה לחופשה, כאשר שתי הבקשות הקודמות נדחו בשל התנגדות גורמי מודיעין ומשטרת ישראל. גם הבקשה השלישית נדחתה על ידי שב"ס על סמך התנגדות המשטרה, בנימוק של היעדר סליחה בין משפחת האסיר למשפחת הקורבן כסיכון פוטנציאלי. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת שב"ס והדגיש כי מדובר בהחלטה סבירה המבוססת על חשש לגיטימי לביטחונו של האסיר ואחרים. בפסק הדין מודגש כי בקשתו של האסיר לחופשה אינה נופלת בקריטריונים הצרים למתן רשות ערעור במקרים כאלה, שכן היא אינה מעלה סוגיות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרס הפרטי של האסיר. בית המשפט מדגיש כי ההחלטה על מתן החופשה ותנאיה נתונים לשיקול דעתו של שב"ס, אשר נדרש לשקול שיקולים שונים, לרבות ההגנה על ביטחונו של האסיר. היעדר סליחה בין המשפחות לא הוזכר כעילה לדחייה בהחלטת בית המשפט ולכן אינו רלוונטי לערעור. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי המסוכנות הנשקפת מהאסיר כוללת גם את הסיכון למשפחתו, לסביבתו ולאיומים פוטנציאליים על הסדר הציבורי וביטחונו. לבסוף, בית המשפט דוחה את הטענה בדבר תפנית לכאורה בעמדתו בהשוואה לעתירה קודמת, ומסביר כי החלטתו הנוכחית מתיישבת עם עמדתו המעודכנת של שב"ס המבוססת על המלצת משטרה נחרצת. משכך, נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין.