עמ"ת 33996-06-14

תקציר

ההחלטה מתייחסת לערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר על תנאי שחרורו של נאשם המואשם בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה בזמן פסילה. הערכאה הנמוכה יותר הורתה תחילה על מעצר בית, אך בהמשך התירה לנאשם לצאת לעבודה, בפיקוח מעסיקו. המדינה ערערה, ובית המשפט העליון אישר את מעצר הבית אך אסר על עבודה, בנימוק שאין מספיק ערבויות פיקוח. לאחר חודשיים ביקש הנתבע לשקול מחדש את איסור העבודה, אשר נעתר על ידי בית המשפט העליון והסיר את האיסור. בית המשפט שקל את חלוף הזמן, את נכונותו ויכולתו של הממונה, את קשייו הכספיים של הנתבע ואת עברו הקודם, והגיע למסקנה כי התקיימו התנאים לעיון חוזר. ההחלטה הדגישה את הצורך בפיקוח אפקטיבי למניעת עבירות נוספות, אך הכירה בחשיבות לאפשר לנאשם לעבוד ולפרנס את עצמו. בית המשפט הורה כי הנאשם יוכל לצאת לעבודה בפיקוח מעסיקו, לקיים את מעצר הבית בסופי שבוע ובתנאים נוספים. פסק הדין ניתן בהיעדרו של הנתבע, והערבויות והפיקדונות נותרו על כנם.