תפ"ח 1089/08

תקציר

הכרעת הדין דנה במהימנותה של עדת התביעה המרכזית, ש', שהעידה על מעשים מיניים ואלימים שבוצעו בה ובאחותה על ידי הנאשם, דודם. דעות השופטים חלוקות בסוגיה זו. השופט דיסקין והשופט אחיטוב מוצאים את עדותו של ש' אותנטית ואמינה, ואילו השופט בן יוסף מוצא אותה בלתי אמינה וסותרת. השופט דיסקין מציין כי בעוד שההגדרה של "מעשה מגונה" מעורפלת, נראה כי המעשים המיוחסים לנאשם אינם ניתנים לזיהוי ברור ככאלה. הם לא נתפסו כמיניים על ידי בני המשפחה הנוכחים, כולל אמה של ש', וקשה לייחס להם מטרה של גירוי מיני או השפלה. יתר על כן, הראיות הדלות שהוצגו ביחס לאירוע הספציפי מותירות מקום לספק סביר באשר למרכיב המהותי של מיניות המעשים. לפיכך, מציע השופט דיסקין לזכות את הנאשם מאשמת "מעשה מגונה" באישום השלישי. במעבר לאישום בתקיפה, השופט דיסקין מוצא את תיאורו של ש' את האירוע אמין ומשכנע, ומציע להרשיע את הנאשם בתקיפה בנסיבות מחמירות נגד ש' (אישום שלישי). עם זאת, באשר לתקיפת סבתו של ש', השופט דיסקין מציין את הימנעותה של הסבתא מלהעיד למרות היותה עדה לאירוע, דבר המעורר ספק סביר. לפיכך, השופט דיסקין מציע לזכות את הנאשם מתקיפה בנסיבות מחמירות של ש' ומתקיפה סתם של הסבתא, שכן התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה מעבר לספק סביר. השופט בן יוסף, לעומת זאת, מוצא ספק סביר בעדותה של ש' בכל האישומים, ומציין סתירות והשמטות בתיאוריה את האירועים. לדברי השופט בן יוסף, סתירות אלה מטילות ספק באמינותה ומצדיקות את זיכויו של הנאשם. השופט אחיטוב מסכים עם הערכתו של השופט דיסקין את עדותה של ש' ומצטרף לדעתה. היא מדגישה כי עדותו של ש' בנוגע למעשים המיניים הייתה מפורטת וחזרה על עיקרי האירועים, גם אם לא באותה רמת פירוט. באשר לאי עדותה של הסבתא, מציינת השופטת אחיטוב כי הסנגור יכול היה להביא אותה כעדה אם היה סבור שעדותה תסייע לנאשם. בסופו של דבר, לדעת השופט דיסקין והשופטת אחיטוב, מורשע הנאשם באישומים הראשון, השני והרביעי, הכוללים עבירות מין במשפחה ותקיפת ש' בנסיבות מחמירות. הוא זוכה מהאישום השלישי, הכולל עבירות מין ואלימות כלפי ס' וסבתה, מחמת ספק סביר.