ת"א 223210/02

תקציר

התובעת, ספקית תוכנה להנהלת חשבונות, תבעה שני נתבעים לתשלום חשבונית עבור מוצרים שסופקו. הנתבעת 1, החברה שקיבלה את התוכנה, לא הגישה כתב הגנה וחויבה לשלם את מלוא הסכום הנתבע, כולל ריבית והוצאות. הנתבע 2, בעל מניות ומנהל בחברה, טען כי פעל בתום לב וכי התוכנה הוזמנה על ידי החברה ולא על ידו באופן אישי. עוד טען כי לא ערב לתשלום חובות החברה. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא כי התובע לא הוכיח כי מעשיו של הנתבע 2 היוו מרמה, מצג שווא או כוונה להונות. רף ההוכחה לתביעות מסוג זה גבוה מנטל ההוכחה האזרחי הרגיל, והתובע לא עמד בו. בית המשפט הדגיש כי הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על בעלי המניות היא צעד חריג, המתאים רק במקרים מסוימים של התנהגות בלתי הולמת מצד בעלי מניות או דירקטורים. מאחר שהתובעת לא ביססה אף אחד מהמצבים החריגים המצדיקים הרמת מסך, הנתבעת 2 לא הייתה אחראית אישית לחובות החברה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.