רע"א 13514-07-14

תקציר

המשיב טען כי הבקשה לוקה בחוסר בהירות וצדק, וכי הקשר בין הסעד המבוקש לבין הטענות שהועלו אינו ברור. עוד נטען, כי גם אם נפלה טעות בפרוטוקול הדיון, היא לא השפיעה על תיק ההשקעות של המבקש, וכי טענותיו של המבקש בדבר עידוד נטילת הלוואות היו עמומות וחסרות תימוכין, מה גם שהאחריות לניהול החשבון מוטלת עליו. המשיב הפנה להודאות ולדפי החשבון של המבקש עצמו כדי לתמוך בטענתו כי החוב לא נבע מהתנהלות בשוק ניירות ערך, וכי טענות המבקש לא היו מפורטות דיין כדי להצדיק הגנה. זאת ועוד, המשיב טען כי טענות המבקש היו ניסיון להתחמק מאחריות והופרכו, מה גם שהמבקש לא התנגד לפעולות הבנק בתוך 60 יום בהתאם להסכם תנאי ניהול החשבון. עוד ציין המשיב כי התנהלותו של המבקש גרמה לבזבוז זמן שיפוטי ולשיבוש הליכים. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות, החליט לבחון את הבקשה כאילו כבר התקבלה, והגיע למסקנה כי החלטת בית משפט קמא צריכה לעמוד. בית המשפט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי הגנתו של המבקש חלשה, מלאת סתירות ובדיות, וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות להגנתו או לנזקים להם תבע. בית המשפט אף הסכים עם החלטתו של בית משפט קמא לקבוע תנאי ערבות סביר, בהתחשב בכך שהמבקש לא הוכיח אי יכולת לעמוד בו, והוא ייצג חלק קטן מהחוב הנתבע. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט, תוך אפשרות לחזור לבית משפט קמא לקבלת ארכה למילוי התנאים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה אמור להיאכף באופן מיידי.