עת"מ 2496/04

תקציר

העותרת, נתמכת סעד וחולת פרקינסון, הגישה עתירה נגד העירייה המשיבה כנגד החלטתה לפנות את הדוכן של בעלה המנוח בשוק ציבורי, לאחר מותו. העירייה טענה כי העתירה אינה תקפה, שכן היא לא פירטה את ההחלטה עליה מערערים, וכן טענה לשיהוי והיעדר רישיון עסק לשנת 2004 כהצדקות למעשיהם. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת העותרת, וקבע כי התנהגות העירייה שרירותית ומפרה את זכותה לעתירה. נפסק כי העותרת ובעלה המנוח היו בעלים משותפים של הדוכן במשך 35 שנה, והעירייה לא הוכיחה את זכאותה לפנות את הדוכן מבלי שנתנה לעותרת הזדמנות להשמיע את טענותיה. בית המשפט הורה לעירייה להשיב את הדוכן למקומו המקורי ולפצות את העותרת בהוצאותיה. כן הונחה העירייה להציע לעותרת זכות טיעון אם תרצה לפנות את הדוכן בעתיד. פסק הדין הדגיש את חשיבות הצדק הטבעי ואת זכות הטיעון במשפט המנהלי, ומתח ביקורת על התנהלות העירייה כנמהרת ובלתי הוגנת.