ע"מ 21579-01-20

תקציר

פסק הדין דן בקבילות שמיעת עדות באמצעות ייעוץ חזותי, המכונה גם שיחת וידאו, בהליכים אזרחיים. השופט שוקל את היתרונות והדרישות של שיטה זו מול השיטה המסורתית של עדות פנים אל פנים בתוך חצרי בית המשפט. תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מעניקה לבית המשפט סמכות להתיר התייעצות חזותית בהתקיים תנאים מסוימים, לרבות הסכמת העד, חשיבות עדותו והיעדר מניעה מהמדינה הזרה בה מתגורר העד. השופט מדגיש כי שיטה זו אינה מוגבלת לדיונים מקדמיים או לעדים שהם בעלי דין וכי סמכותו של בית המשפט להסמיכה אינה תלויה בהסכמת הצדדים. ההתקדמות הטכנולוגית והפסיקה הקודמת תומכות בגישה גמישה זו. השופט מכיר בהעדפה הכללית של עדות פנים אל פנים כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעד, במיוחד בהליכים פליליים. עם זאת, היא מציינת כי ייעוץ חזותי יכול לספק חלופה הולמת, במיוחד לאור האתגרים הנוכחיים של נסיעות בינלאומיות עקב מגפת הקורונה וההתקדמות הטכנולוגית המאפשרת תקשורת מרחוק ברורה ויעילה. השופט מתייחס גם לחששות לגבי החסרונות האפשריים של ייעוץ חזותי, כגון החשש מתקלות טכניות והקושי להעריך את מהימנותם של עדים. היא מדגישה כי הטכנולוגיה הזמינה, כולל שימוש במצלמות מרובות ואפשרויות שיתוף מסמכים, יכולה להפחית סיכונים אלה. בנוסף, השופט מדגיש את החשיבות של דיונים יעילים ובזמן, המושגים באמצעות התייעצויות חזותיות, במיוחד בתקופת הקורונה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת התרת עדותם של שני עדים באמצעות ייעוץ חזותי, ומגיע למסקנה כי היתרונות עולים על החסרונות, במיוחד לאור אופייה המהותי של העדות והקשיים בנסיעה בינלאומית. ההחלטה מתקבלת מתוך הבנה כי הייעוץ החזותי יפעל בהתאם להנחיות באמצעות תוכנת סקייפ, וכי המערער ייערך לחקירות בהתאם.