עפ"ת 29086-04-13

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בעבירת הנטישה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה ולעונש שהוטל על המערער - 36 חודשי מאסר בפועל, 4 שנות פסילה מלנהוג, קנס בסך 5,000 ₪ ו-12 חודשי מאסר על תנאי. המערער פגע ברכב אחר עם רכבו ונמלט מהמקום מבלי לבדוק אם הנהג השני זקוק לעזרה ומבלי להודיע למשטרה. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירת הנטישה לפי סעיף 64א(ב) לפקודה. על פי הנוסח המתוקן של סעיף זה, עבירת נטישה מתרחשת כאשר אדם המעורב בתאונת דרכים יודע כי אדם נפגע בתאונה ועוזב את מקום התאונה מבלי לנקוט בפעולות המתחייבות מנסיבות העניין. המערער ערער על ההרשעה, וטען כי היה עליו להיות מורשע לפי סעיף 64א(א) לפקודה על פי נוסחה המתוקן, המחייב רמה נמוכה יותר של mens rea - אדם העובר עבירה לפי סעיף זה "היה צריך לדעת" כי אדם אחר נפגע בתאונה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את ההרשעה לפי סעיף 64א(ב) והרשיע את המערער בעבירה הפחותה לפי סעיף 64א(א). כן קבע בית המשפט טווח ענישה חדש של 6 חודשי עבודות שירות ועד שנתיים מאסר בפועל, בהתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבותיו האישיות של המערער, וגזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 5,000 ₪, 7 שנות פסילה מנהיגה ו-12 חודשי מאסר על תנאי.