ב"ל 20172-08-19

תקציר

התובע, טכנאי בחברת חשמל, הגיש תביעה לבית המשפט בה טען כי עבודתו כללה תנועות ידיים מאומצות וסיבוביות ושימוש תכוף בכלים רוטטים, דבר שגרם לו למיקרוטראומה. התובע תיאר את שגרת העבודה היומית שלו, שכללה טיפול בתקלות חשמל מרובות, והעריך כי פעולות אלה חייבו שימוש בכפות ידיו בתנועה מעגלית במשך 80% מיום עבודתו. הוא גם הזכיר שימוש בכלים רוטטים 4-5 פעמים ביום, למשך כמה שניות או דקות בכל פעם. השופט מצא את גרסת התובע לאירועים אמינה ברובה. עם זאת, תנאי העבודה המתוארים אינם מהווים בסיס עובדתי למיקרוטראומה. התנועות שתוארו היו מגוונות ולא דומות מספיק כדי להיחשב חוזרות על עצמן וזהות, או זהות במהותן. יתר על כן, מדברי התובע עצמו עולה כי הפעולות שביצע לא היו רציפות ולא בוצעו לאורך תקופה משמעותית. הפעולות הדומיננטיות של הברגה ושימוש בכלי רטט נבדקו בנפרד. הובהר כי פעולות אלו לא תמיד נעשו בידיים חשופות אלא גם בכלים, שגוונו את הפעולות. נמצא כי השימוש בכלים רוטטים נמוך מ-4 השעות הנטענות ביום, ויותר בקווים של 0-5 פעמים ביום, כאשר כל פעם נמשכת מספר שניות עד מספר דקות. מקרים קודמים עם טענות דומות קבעו תקדים שתנאי עבודה אלה לא הספיקו כדי לגרום למיקרוטראומה. באשר לתביעה בגין מחלת מקצוע, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שמצבו תואם את מחלות המקצוע המוגדרות, ואף לא הוכיח את תנאי העבודה הנדרשים. לפיכך, פסק השופט לטובת הנתבע, ודחה את תביעת התובע בנימוק שלא הביא ראיות מספיקות לא למיקרוטראומה ולא למחלת מקצוע. בפסק הדין נקבע כי התביעה נעדרת שחר, ובשל היותה תביעה של הביטוח הלאומי, לא נפסקו הוצאות. לתובע שמורה הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה.