ע"א 5681/19

תקציר

בפסק דינו של השופט י' עמית היו בבעלות המערערים קרקע עם תחנת דלק שהוחכרה לדור-אלון, אשר חוותה נזק וסגירה זמנית עקב פעולות חציבה סמוכות על ידי דניה סיבוס במסגרת מכרז של נת"ע לפרויקטים של תשתית. הסדר פשרה ראשוני שניתן בינואר 2014 קבע פיצוי בגין נזקים פיזיים ישירים והפסדי שכר דירה, אך בהמשך תבעו המערערים ירידת ערך נכס, בנימוק של בעיות מתמשכות וסטיגמה נתפסת המשפיעה על שווי התחנה. טענתם, הנתמכת בחוות דעת מומחה, הצביעה על ירידת ערך של 10%. עם זאת, חוות הדעת הנגדית של המשיבים ומומחה שמונה מטעם בית המשפט לא מצאו כל פגם. בית משפט קמא דחה את התביעה, תוך שהוא מעדיף את מסקנות המומחים שלא מצאו נזקים מתמשכים או קשר סיבתי לפעילותם של המשיבים, והחלטה זו באה בעקבות פסיקה קודמת שקידמה את ההסתמכות על חוות דעת מומחה ממונה, אלא אם כן קיימים טעמים ברורים אחרת. ערכאת הערעור, בהדגישה את חשיבות הקדימות מקום בו התערבות ערעור בממצאי ערכאה נמוכה יותר המבוססת על חוות דעת מומחה היא נדירה ודורשת נסיבות חריגות, דחתה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא שלא לפסוק הוצאות למשיבים, תוך ציון היעדר ביסוס לטענות המערערים, והורה על החזרת הפיקדון למפקיד. פסק הדין ניתן ביום 5.11.2020 ללא הצדקה להוצאות נוספות.