עת"מ 48226-11-21

תקציר

העותרים, אב ובתו הבוגרת, ביקשו כי המשיב, משרד הפנים, יעניק לבת מעמד עולה לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות. הבת נולדה באתיופיה לאם נוצרייה ולאב גרוש שעלה לישראל. האב טען שבתו יהודייה או בת לאם יהודייה ולכן זכאית לאזרחות. עם זאת, הראיות הראו כי האב ובני משפחתו, לרבות העותר, עלו לישראל כנוצרים ורק לאחר מכן התגיירו. התיעוד מיום עלייתם והטפסים שבאו בעקבותיו סתרו את טענות האב. יתר על כן, האב לא הביא ראיות לאבהותו על העותרת עד שהייתה בגירה, דבר שהיווה דרישה לאזרחות על פי "נוהל ננין". לפיכך, בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת המשרד לשלול מהעותר מעמד עולה, והעתירה נדחתה. בפסק הדין הודגש כי הדחייה לא מנעה מהעותרים להביא ראיות נוספות לתמיכה בטענתם ועודדה אותם לפנות בהתאם לרשות האוכלוסין וההגירה.