תפ"ח 1050/04

תקציר

המבקש, שהואשם ברצח במזיד, שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע בשנת 1998, עבר הליך משפטי ממושך שהסתיים בזיכויו מחמת ספק בשנת 2005. הוא הגיש תביעה לפיצויים ושכר טרחת עורך דין, בנימוק של התמשכות ההליכים והשפעתם השלילית על חייו ומשפחתו, וכן על מחדלי חקירה ותביעה לכאורה. עם זאת, בית המשפט, בהחלטת רוב, דחה את טענתו. נמצא כי התנהלות התביעה הייתה סבירה וכי התנהגותו של המבקש עצמו במהלך החקירה והמשפט תרמה להתמשכות ההליכים. השופטים הכירו אמנם בקשייותיו של המבקש, אך הדגישו כי זיכוי מחמת ספק אינו מצדיק בהכרח פיצוי. דעת הרוב קבעה כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות שיפוי, במיוחד בהתחשב בהתנהגותו השקרית של המבקש ובהיעדר גורמים מצדיקים נוספים. השופט שטמר, בחוות דעת מסכמת, הדגיש את הסבל שנגרם למבקש ואת התמשכות משפטו, ופסק לו פיצוי חלקי ושכר טרחת עורך דין. מנגד, השופט בר-זיו, בדעה חולקת, תמך בדחייה מוחלטת של בקשת המבקש, והדגיש כי לתביעה היה יסוד סביר להאשמה.