ע"פ 285/13

תקציר

במקרה המפורט, הורשע המערער לאחר שהודה במספר עבירות, ובראשן סיכון חיי אדם בזדון בנתיב תחבורה. מכתב האישום המתוקן עולה כי נהג בפזיזות בלוד תחת השפעה, ללא רישיון נהיגה או רכב בתוקף. כשהמשטרה ניסתה לעצור אותו, הוא נמלט בצורה מסוכנת, ואף נסע על מדרכות ונתיבים נגדיים, ולבסוף עצר ליד ביתו שם נמצאו סמים ברכבו. במסגרת הסדר הטיעון גזר עליו בית משפט קמא 42 חודשי מאסר בפועל, וחלק ממאסר על תנאי. המערער ערער, בטענה שהעונש חורג מהטווח האופייני. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה לשנות את העונש בשל חומרת העבירות ועברו הפלילי הקודם. הם הפנו לפסק דין אל-קיעאן וקבעו כי יש להקפיד על רמת הענישה הצפויה, למרות שתיקון 113 לחוק העונשין אינו משנה סטנדרט זה. הם הדגישו את הסיכון החמור הכרוך במרדפים משטרתיים וטענו כי מי שמזלזל בשלום הציבור ראוי לעונשים חמורים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית משפט קמא ומדגיש את הצורך לשמור על רף ענישה גבוה במקרים כאלה.