ע"א 1438/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מתביעת דיבה מוצלחת חלקית נגד כרמלה הללי, שהייתה נשואה לדרור הללי עד גירושיהם בשנת 2006. התביעה הוגשה בעקבות שני פרסומים, כתבה בעיתון וראיון טלוויזיוני, שבהם טענה כרמלה כי דרור זייף את פציעתו מפיגוע באוטובוס בו נהג. הפרסומים הטילו ספק ביושרתו של דרור, טענו כי הוא הגזים בפציעותיו וניצל את המצב לרווח כספי, ואף הרחיק לכת והאשים אותו בביצוע עבירות פליליות. פסק הדין המקורי פסק לטובת דרור ואמו, והורה לכרמלה לשלם להם 70,000 ש"ח ו-15,000 ש"ח בהתאמה, בצירוף שכר טרחה. שני הצדדים ערערו, כאשר כרמלה טענה כי נטל ההוכחה מוטל עליה באופן לא הוגן וכי היא פעלה בתום לב, ואילו דרור ביקש פיצוי מוגדל והכרה בפגיעה בפרטיות. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעורה של כרמלה, והפחיתה את סכום הפיצוי ל-20,000 ש"ח לדרור ו-10,000 ש"ח לאמו, תוך שהיא דוחה את ערעורו הנגדי של דרור. בית המשפט קבע כי אמנם טענותיה של כרמלה לא הוכחו והגנת תום הלב שלה לא החזיקה מעמד, אך הפרסומים לא חרגו מנסיבות סבירות, ואמונתה באמיתותם מצדיקה הפחתת פיצויים. פסק הדין חיזק את הצורך בבחינה מדוקדקת של העובדות טרם פרסומן ובגישה דקדקנית להגנות תום הלב בתביעות לשון הרע.