עמ"ק 9493/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בהשלכות הריבית שמגלה מקמילן ביחס לעבירה בה מואשמים הנאשמים. בית המשפט קובע כי ההוראה בחוק התכנון והבנייה אינה מחייבת מתן אזהרה לפני אכיפת העונשים, ומבדילה אותה מחוק תכנון ערים. לפיכך, נדחית טענתם המקדמית של הנתבעים. לאחר מכן בית המשפט מתעמק בטיעונים סביב הליך החקירה הפלילית. נקבע כי אמנם עדיף לנהל חקירה לפני הגשת כתב אישום, אך החוק אינו קובע זאת במפורש כדרישה. חקירה משמשת לאיסוף ראיות ולהבטחת שמירת זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. במקרה זה, העדר חקירת הנאשם במסגרת החקירה נתפס כפגם. הסנגור מעלה שלוש נקודות בנוגע להשלכות של אי חקירת החשוד: היעדר סמכות להגיש כתב אישום, שחיקת ראיות המאשימות ופגיעה בהליך הוגן המובילה לחסם בניהול ההליך. בית המשפט בוחן טענות אלה ומגיע למסקנה כי אמנם ניתן להגיש כתב אישום ללא חקירה מוקדמת, אך היעדרו אכן יכול להשפיע על ההליך. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי מדובר במסלולי בחינה נפרדים. באשר לטענה לשחיקת ראיות, בית המשפט סבור כי היא מוקדמת בשלב זה מאחר וטרם הוצגו ראיות. בית המשפט מבהיר כי ככלל, פגמים בחקירה אינם מקימים באופן אינהרנטי ספק סביר. לנאשם תהיה הזדמנות לטעון נקודה זו לאחר הצגת כל הראיות. אשר לטענת ההגנה המשפטית, בית המשפט מכיר בכך שבמקרים נדירים, פגמים בחקירה יכולים להיות כה חמורים המצדיקים את ביטול כתב האישום. אולם, במקרה זה, היעדר חקירה אינו נחשב חמור דיו כדי להצדיק את ביטול ההליך, ואינו סותר את עקרונות הצדק וההגינות. בית המשפט מציין כי הנתבע יכול להעלות את הטענה שוב בסוף ההליך אם יש תמיכה ראייתית. הכרעת הדין מדגישה את הצורך בחקירה יסודית תוך דחיית טענתו המקדמית של הנאשם לביטול ההליך בשל היעדר חקירה. העניין נדחה לקריאה נוספת.