ע"א 10270-10-22

תקציר

פסק הדין במקרה זה הוא שהערעור מתקבל, והעניין מוחזר לבית המשפט קמא לדיון נוסף. החלטתו של בית משפט קמא לא התייחסה כראוי לטענות שהציגו המשיבים, ולא ביססה את פסיקתו על דינים או תקדימים קיימים. לגופו של עניין, שגה בית משפט קמא בקובעו כי ניתן לתרץ את הימנעותם של המשיבים מפינוי הנכס במועד שנקבע ללא כל ראיה לאלימות או לפגיעה במערערים. החובה לשלם את דמי השימוש המתאימים, כסנקציה בגין אי פינוי הנכס, אינה תלויה בשאלה אם נעשה שימוש באלימות. בית המשפט מדגיש כי על השופטים לפסוק על פי החוק, ולא להטיל דרישות מעבר לחוק, גם במקרים המעוררים אהדה. לפיכך, על בית משפט קמא ליתן החלטה חדשה המעוגנת בחוק, תוך התייחסות לטענות שהעלו המשיבים בדבר דמי השימוש הראויים. מאחר שטענות המשיבים לא זכו להליך הוגן, לא יינתן צו להוצאות. החלטה זו התקבלה על ידי הרכב שופטים שכלל את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאול שוחט, השופט נפתלי שילה והשופטת עינת רביד, כאשר השופטת שוחט כתבה את דעת הרוב.