רע"פ 6276/23

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של הנאשם על עונשו בגין עבירות מין בקטין. הנאשם ביקש להקל בעונשו, בטענה כי בתי המשפט קמא לא שקלו די הצורך את נסיבותיו האישיות ואת ההתקדמות שעשה בשיקום. עם זאת, בתי המשפט הדגישו את חומרת העבירות, שהיו כרוכות בניצול יחסי אמון וגרימת נזק נפשי עמוק לקורבן הקטין. הם קבעו כי ההשפעות העונשיות והמרתיעות של העונש הן בעלות חשיבות עליונה במקרים כאלה, והנסיבות האישיות ומאמצי השיקום החלקיים אינם מצדיקים הפחתה נוספת. גם טענות הנתבעת בעניין הדו"ח המשלים והעדר דיון נוסף נדחו, שכן בית המשפט לא מצא עיוות דין. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, והעונש המקורי עמד על 28 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 40 אלף שקל. החלטה זו מחזקת את הגישה המחמירה שנוקטים בתי המשפט בישראל במקרים של עבירות מין בקטינים, תוך מתן עדיפות לגמול ולהרתעה על פני שיקולים אחרים.