ת"א 39292-06-20

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות בקשה לפטור מאגרת בית משפט. הנימוקים להחלטה זו כפולים. ראשית, המבקש לא הוכיח די הצורך את חוסר יכולתו לשלם את שכר הטרחה. המסמכים שסופקו היו מיושנים ולא הסבירו די הצורך את מצבו הכלכלי של המבקש או מיצה את כל האפשרויות לגייס את הכספים הנדרשים. שנית, בית המשפט מצא כי המבקשת, חברה פרטית, לא הוכיחה כי עילת התביעה אינה קלושה. תביעתו של המבקש הסתכמה ב-35 מיליון דולר, ובית המשפט קבע כי מתן פטור בסכום כה גבוה יתמרץ בעלי דין אחרים להגיש תביעות מופרזות עם סיכון נמוך. המבקש גם לא הוכיח די הצורך את חוסר יכולתו הכלכלית של בעל מניות שגילה עניין רב בתיק ומימן אותו באופן חלקי. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי גם בעל המניות יכול היה להרשות לעצמו לשלם את שכר הטרחה, מה גם שהיה ברור כי ברשותו האמצעים לעשות כן על סמך מימון הייצוג המשפטי. מאחר שהמבקש לא הוכיח הן את היעדר האמצעים הכספיים והן את קיומה של עילת תביעה ראויה, נדחתה הבקשה לפטור, כלומר על המבקש לשלם את האגרה תוך 30 יום או להסתכן בדחיית תביעתו.