ת"א 849/01

תקציר

התובעת, שנרום, סיפקה שירותים לנתבעת, המפעל של קליל, וסייעה להם לבדוק את נכונות תשלומי הארנונה המחייבים שלהם. שנרום תבע את קליל לתשלומי אגרה נוספים במסגרת הסכם בין הצדדים, שנחתם באוגוסט 1994. לטענת שנרום, קליל פעלה בחוסר תום לב במהלך המו"מ שקדם להסכם, והציגה מצג שווא של מידע מסוים שהוביל לסכום בסיס שגוי שממנו חושב שכר הטרחה של שנרום. שנרום דרשה לתקן את חישוב שכר טרחתה לשנים 1995, 1996, 1998 ו-1999. קליל טענה כי פעלה בתום לב וכי סכום הבסיס היה נכון. השופט פסק לטובתה של שנרום וקבע כי קליל אכן פעלה במרמה כשגילתה מידע הנוגע להנחות בארנונה, ולכן הורה לקליל לשלם לשנרום 292,453 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה חושב על בסיס תרומתה של שנרום לתשלומי הארנונה של קליל לשנים האמורות. השופט גם חייב את קליל לשלם רבע מהוצאות המשפט של שנרום, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל כולל מע"מ. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום פסק הדין, או שהם יצברו הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.