ת"פ 28694-07-11

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של החזקת סכין שלא כדין לאחר שניסה להיכנס לבניין בית המשפט כשהסכין מוסתרת בתוך הנעל. הם הודו באשמה. ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה, בטענה שהיא נועדה לתכלית לגיטימית, ונימקה את החריג לכלל לפיו יש לגזור את הדין באשמה. השופט פירט את נסיבות העבירה וציין כי טענותיו של הנאשם בדבר שימוש לגיטימי לא הוכחו בשום ראיה או עדות וכי הנאשם הודה כי הסכין לא הייתה למטרה משפטית. השופט הדגיש את הסיכונים הפוטנציאליים בנשיאת אולר בבניין בית המשפט ואת כוונת המחוקק מאחורי הגדרת התנהגות כזו כעבירה פלילית. בעוד שהחוק קובע חזקה בדבר תכלית לגיטימית להחזקת אולר ברוב המקומות, הדבר אינו חל על מוסדות חינוך או מקומות מוגדרים אחרים – ובית המשפט אינו אחד מהם. השופט התייחס גם לחומרת החקיקה שבאה לידי ביטוי בעונש של שנתיים מאסר בגין נשיאת נשק בבניין בית המשפט וציין כי בית המשפט הוא מקום שבו הרוחות סוערות והחזקת סכין מוסתרת מגבירה את הסיכון לאלימות. בהתחשב במקצועו של הנאשם כמאבטח, השופט מצא את התנהגותם בעייתית במיוחד. בסופו של דבר, קבע השופט כי נסיבות העבירה אינן מצדיקות ויתור על ההרשעה, במיוחד בהתחשב בהיעדר הוכחה ממשית לפגיעה קונקרטית בהעסקתו של הנאשם. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים שצוטטו על ידי ההגנה, ומצא כי ניתן להבחין ביניהם על פי אופי העבירה והעבריין. השופט הגיע למסקנה כי יש צורך בהרשעה, בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים ובאינטרס הציבורי במיגור שגרת נשיאת הסכינים. על הנאשם נגזרו עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, בהתחשב בגורמים מקלים כגון גילו המתקדם והיעדר עבר פלילי. פסק הדין ניתן בנוכחות התובע, הנתבע ובאי כוחם.