ת"א 30138-03-10

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לדחיית תביעה נגד חברת תעופה בשל התיישנות. התביעה מתעוררת על פי אמנת ורשה, הקובעת תקופת התיישנות מוחלטת של שנתיים להגשת תביעות. המשיב טוען כי האמנה אינה חלה, ועל כן יש להחיל את תקופת ההתיישנות המקומית לפי פקודת הנזיקין, אשר תהפוך את התביעה לתקפה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המשיב העלה גם טענה חלופית, לפיה אם יימצא כי אמנת ורשה חלה, חברת התעופה נושאת באחריות שילוחית למעשיו או מחדליו של הטייס. במצב של טענה חלופית זו, בית המשפט אינו יכול פשוט לקבל את בקשת המבקש לדחות את התביעה על יסוד תקופת ההתיישנות של אמנת ורשה. תחת זאת, בית המשפט קובע כי יש לדחות את סוגיית תקופת ההתיישנות עד לאחר הקביעה אם אמנת ורשה חלה אם לאו. כמו כן, בית המשפט דן בסוגיית פגרת הקיץ ומוצא כי בניגוד לחגים, הפגרה אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות הקבועה באמנת ורשה. לפיכך, אם אמנת ורשה תימצא ישימה, התביעה תידחה בשל תום תקופת ההתיישנות. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי הימנעותו של המבקש מהעלאת טענת ההתיישנות בדיון הראשון אינה מהווה אובדן של הזכות לעשות כן, שכן הדיון היה בעיקרו ישיבת קדם משפט. לפיכך, הבקשה לדחיית התביעה נדחית בשלב זה, וההחלטה נדחית עד לבירור נוסף.