ע"א 3038/05

תקציר

במקרה דנן, הערעור נדחה לאחר שערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא. בית משפט קמא העדיף את גרסת המשיבים על פני גרסת המערער, בקובעו כי המשיבים, קצין וחייל, פעלו מתוך הגנה עצמית בעת סכנת חיים, אשר סווגה כפעולת מלחמה. סיווג זה פטר אותם מאחריות בנזיקין, לפי חוק הנזיקין האזרחיים. האירוע כלל יידוי אבנים ובקבוק תבערה לעבר המשיבים, מה שגרר תגובה הגנתית שלמרבה הצער הובילה לפציעתו של המערער, ילד בן תשע, מירי. בית משפט קמא ניתח ביסודיות את חומר הראיות, והגיע למסקנה כי גרסת המשיבים אמינה, חרף היעדרותם של כמה עדים, שקשה היה לזמן אותם בשל מגוריהם באזורי עימות. התמלילים ששימשו במשפט נחשבו קבילים בנסיבות מיוחדות, תוך עמידה באמות מידה משפטיות מתפתחות המעדיפות את משקלן ומהימנותן של ראיות על פני קבילות קפדנית. ערכאת הערעור אישרה כי כל הראיות שהוצגו תומכות במידה מספקת במסקנותיו של בית משפט קמא, ללא תלות בתמלילים. בנוסף, המסגרת המשפטית הצדיקה את פטור המשיבים מאחריות, בהתחשב באופי האירוע. לפיכך אישר בית המשפט לערעורים את ההחלטה, ודחה את הערעור ללא צו להוצאות.