ע"א 2805/21

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט ערעור שעניינו פסילה לכאורה של שופט בשל ניגוד עניינים פוטנציאלי הקשור ליחסי משפחה עם בא כוחו של אחד הצדדים. על פי סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט, פסילה מתרחשת אם לבן משפחה מדרגה ראשונה של שופט יש עניין אישי משמעותי בעורך הדין. עם זאת, הובהר כי בא כוחו ייצג את בני דודיו של המשיב, ולא קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ובכך שלל עילות סטטוטוריות לפסילה. עוד טען המערער כי אמות מידה אתיות מחייבות את פסילת השופט, תוך שהוא מצטט את ההגדרה הרחבה יותר של "בן משפחה" על פי מסמך כללי האתיקה ואמות המידה. בית המשפט קבע כי הוראות מניעה אלה מנחות את השופטים להימנע מעימותים, אך אינן מחייבות באופן עצמאי פסילה לפי חוק בתי המשפט. בית המשפט הדגיש כי הצורך בפסילת שופט צריך להיקבע בכל מקרה לגופו, תוך התחשבות בשאלה האם קיים חשש ממשי למשוא פנים. כאן, אישר ההרכב כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים, ובחינה נוספת של העיתוי הפרוצדורלי של המערער חיזקה את ההחלטה נגד פסילה. המערער הגיש בקשה לפסילה רק לאחר פסק דין שלילי, המצביע על מניפולציה טקטית ולא על חשש לגיטימי. יתר על כן, הצגתן המאוחרת של טענות חדשות בדבר ייצוגו של עורך הדין על ידי המערערת לא נתפסה כבסיס תקף לערעור. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור ודחה אותו, אך נמנע מהטלת הוצאות נוספות על המערערת בשל מורכבות ההתנהלות הפרוצדורלית.