בר"ש 4969/20

תקציר

עובד מדינה ישראלי שכיהן כקונסול כללי של ישראל במיאמי הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על גזר דינו בבית הדין למשמעת לעובדי מדינה בגין תקיפת בתו הקטינה. המבקש הורשע ונגזר דינו בבית משפט פלילי בגין תקיפת בתו, שהזעיקה את המשטרה במיאמי בעת שכיהן כקונסול כללי. עבירת המשמעת בה הואשם התבססה על ההרשעה, והמבקש נמצא אשם ונידון לנזיפה חמורה, פיטורים מיידיים, פסילה של חמש שנים משירות המדינה ופסילה לצמיתות ממשרד החוץ. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו הראשוני על גזר הדין המשמעתי, והוביל אותו להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את הנסיבות המצומצמות שבהן בקשות כאלה מאושרות ומציין כי עניינו של המבקש לא עורר שאלות עקרוניות או משפטיות מעבר לאינטרס האישי שלו. השופט הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי מעשיו של המבקש חמורים וראויים לאמצעי המשמעת שהוטלו. זאת ועוד, השופט לא מצא כל הצדקה לטענותיו של המבקש בדבר משך התקיפה או הימנעותם של בתי המשפט מלדון בעונשו לפי תיקון 113 לחוק העונשין, וסבר כי אמצעי המשמעת ראויים בהתחשב במעשיו ונסיבותיו של המבקש. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.