בג"צ 4088/21

תקציר

העתירה במקרה זה מבקשת לערער על החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים בעניין תשלום מזונות ילדים, לאחר גירושין. התביעה המקורית נדונה בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, שהורה לעותר לשלם מזונות בסך 2,600 ₪ בחודש לבת זוגו לשעבר. על החלטה זו ערער העותר לבית הדין הרבני הגדול, אך נדחה. לאחר מכן הגיש העותר את העתירה לבג"ץ, בבקשה להתערבות ולהפחתת הסכום שנקבע למזונות ילדים. עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בנימוק של הכלל המושרש כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור לבתי הדין הרבניים, וכי החלטותיהם נבחנות רק במקרים קיצוניים של ניצול לרעה של סמכות, שלילת הצדק הטבעי, חריגה מהוראות החוק או כאשר הצדק דורש זאת. בית הדין לא מצא עילה להתערב במקרה זה, שכן נראה כי החלטת בית הדין הרבני הגדול דנה כדין בהסדר המשמורת המשותפת של ההורים. יתר על כן, בג"ץ לא ראה טעם להתייחס לתחולת ההלכה במקרה זה. לפיכך נדחתה העתירה, והחלטת בית הדין הרבני הגדול לקיים את פסיקת בית הדין המחוזי בסך 2,600 ש"ח (שהופחתו בהמשך ל-2,200 ש"ח) במזונות חודשיים נותרה בעינה.