ע"פ 3961/08

תקציר

ששת הערעורים הללו, ועוד אחד נוסף, עסקו בתיק של רשת הימורים בלתי חוקית בארץ ובחו"ל, מעשי מרמה ושוחד. לאחר משא ומתן ממושך, הודו המערערים באשמה בתמורה להסדר טיעון. עם זאת, דעת הרוב בבית המשפט המחוזי הכפילה את הקנסות על חלק מהמערערים והחמירה את עונשי המאסר לאחרים. יו"ר בית המשפט התנגד, וסבר כי היה צריך לקיים את הסדר הטיעון. המערערים ערערו לבית המשפט העליון, שהיה צריך להחליט אם להתערב בשינוי הסדר הטיעון על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של רוחן, בסה, מ. בית עדה, שוקרון וגולדנברג, והחזיר את הקנסות המפורטים בהסדר הטיעון, בתנאי שישולמו ביום גזר הדין. בית המשפט לא קיבל את ערעורו של כץ, שעבירת השוחד שלו נחשבה חמורה מדי להקלה שהוצגה בהסדר הטיעון. כמו כן, ערעורו של בוהדנה, שעברו הפלילי ושלושה מאסרים על תנאי קודמים הצדיקו את החמרת העונש שקיבל. לבסוף, בית המשפט לא קיבל את ערעורו של קרקוקלי, שכן נמצא כי הוא לא הוכיח עצמו כשיר לעבודות שירות, כמפורט בהסדר הטיעון. ההחלטה מחזקת את הפיקוח השיפוטי על הסדרי טיעון, וקובעת כי בתי המשפט אינם יכולים להוות חותמת גומי, ובה בעת מכירה באינטרס הציבורי שהסכמים כאלה משרתים.