ת"א 17226-04-11

תקציר

התיק נסוב סביב הפרת זכויות יוצרים, ובפרט סביב מאמר שכתבה התובעת, יעל אשד, מאמנת אישית ומנחת סדנאות קריירה. הכתבה, שכותרתה "מה שיקרה, אני אשתנה", פורסמה תחילה באתר האינטרנט של התובעת ולאחר מכן באתרים מקצועיים נוספים. הנתבעות, חברת More Friends Ltd., המפעילה מספר אתרי אינטרנט, לרבות במייל, מנהליה עדי גילמן ונועם שניר, העתיקו לכאורה את הכתבה, ערכו בה מספר שינויים ופרסמו אותה באתר "במייל" מבלי לזכות את התובע. הכתבה הופצה גם באמצעות דואר אלקטרוני למנויי Ba-Mail. השאלות המרכזיות שהיה על בית המשפט להכריע בהן היו האם היצירה מוגנת בדיני זכויות יוצרים, האם התובעת היא בעלת זכויות היוצרים, ואם כן, האם הייתה הפרה של זכויותיה המהותיות והמוסריות. בנוסף, היה על בית המשפט לקבוע מהו הסעד המתאים. בית המשפט פסק לטובת התובע לכל הדעות. נפסק כי היצירה היא יצירה ספרותית מקורית ולכן זכאית להגנת זכויות יוצרים. התובעת הוכרה כבעלת זכויות היוצרים, כלומר הזכות החומרית והזכות המוסרית שייכות לה. בית המשפט אישר כי הנתבעים אכן הפרו את זכויות היוצרים של התובעת בכך שהעתקו ופרסמו את המאמר ללא הסכמתה ונתנו לה קרדיט. פעולה זו פגעה בזכותה המהותית, כמפורט בסעיפים 11, 12 ו-15 לחוק זכות יוצרים, ובזכותה המוסרית לפי סעיפים 45 ו-46. באשר לסעד הורה בית המשפט לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ כפיצוי בגין הפגיעה בזכויותיה. סכום זה כלל הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום מלוא הסכום. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות המשפט של התובע וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובעת שלא בפניה, ביום 3.11.2013. מקרה זה מדגיש את חשיבותם של דיני זכויות יוצרים ואת ההשלכות של אי ייחוס קרדיט ליוצר המקורי של יצירה.