בג"צ 5966/21

תקציר

עניינה של העתירה הנדונה בבקשת העותר לקבל פטור משירות חובה צבאי בישראל מטעמים דתיים. העותרת הגישה תחילה בקשה לפטור לפי סעיף 40 לחוק, המחייב בין היתר הצהרה בכתב לפיה טעמים של שמירת מצוות מונעים ממנה לשרת בשירות הביטחון. רשויות הגיוס סברו כי הבקשה פסולה משום שהוגשה מעט מעבר למועד האחרון של 90 יום לפני מועד ההתייצבות לשירות ומשום שהעותר לא סיפק הוכחה מספקת לאורח חיים דתי. בהמשך לכך, הגיש העותר בקשה נוספת לפטור מכוח סעיף 39(ג) לחוק, המאפשר פטור מטעמים של חיי משפחה דתיים. גם בקשה זו נדחתה על ידי הרשויות, שכן היא נקבעה בטרם עת ונעשתה בחוסר תום לב, בעקבות בקשת פטור קודמת. בית המשפט, בהסכמתו עם פסק דינו של השופט נעם סולברג, דוחה את העתירה בנימוק שהעותרת לא עמדה בדרישות החוק לפטור וכי בקשותיה חסרות שחר. בפסק הדין מודגש כי לרשויות הגיוס שיקול דעת בבחינת בקשות פטור וכי הגשת תצהיר לבדה אינה מבטיחה פטור. אי עמידתה של העותרת בקפדנות במועדים וחוסר עקביותה בהצדקת אורח חייה הדתי מוזכרים כסיבות מרכזיות לפיטורים. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי הגשת בקשות מרובות לפטור לפי סעיפים שונים מעוררת ספקות לגבי אמיתות הדברים שנאמרו בעתירות. בסופו של דבר, העתירה נדחית, והעותר נדרש לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 3,000 ₪.