ת"צ 64578-03-22

תקציר

המבקשת מבקשת לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיבה, רשות מקומית, בטענה כי היא גובה ארנונה שלא כדין מבעלי נכסים. המשיב טוען כי הבקשה פסולה, שכן הוגשה מחוץ למסגרת הזמן הקבועה בחוק להגשת עתירות מנהליות, וכי לוועדת הערר סמכות שיפוט בלעדית בסכסוך. עוד נטען כי פירוש צו הארנונה כפי שמציע המבקש יגרום לנזק כספי חמור, וכי הבקשה אינה עומדת בדרישות לאישור התובענה הייצוגית. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הבקשה הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש, כי סמכותה של ועדת הערר אינה משתרעת על פרשנויות משפטיות גרידא כגון מקרה זה, וכי המשיב לא הוכיח די הצורך את פוטנציאל הנזק הכספי. לגופו של עניין, מוצא בית המשפט כי פרשנותו של המבקש לצו הארנונה סבירה, ומעוררת שאלות מהותיות של דין ועובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה. עוד נמצא כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, וכי המבקשת ובא כוחה יכולים לייצג באופן הולם והוגן את האינטרסים של הקבוצה. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מתקבלת, המשיב מחויב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין, ועל הצדדים לפרסם הודעה על ההחלטה.