ת"א 45342-04-19

תקציר

פסק הדין דן בתיק שהובא בפני בית משפט השלום בתל אביב - יפו, בין בליש לבין חברת עיסת נייר מוצרים בע"מ, בנוגע לחוזה להפעלת חנות. התובע, בלייש, טען כי היה הסכם בעל פה להשלמת הכנסתו מהכנסות החנות אם זו תעלה על נקודה מסוימת, וכי הנתבעים הפרו הסכם זה. עם זאת, השופטת לא מצאה קושי פרשני בלשון החוזה, שלא הזכירה תוספת כזו, וצידדה בנתבעים. עוד טען בלייש כי הוא בעל זכויות היוצרים על לוח תכנון, המכונה "הפלנר", וכי הנתבעים הפרו את זכויותיו הכלכליות והמוסריות בכך שלא ייחסו לו את היצירה. השופט קבע כי הפלנר הוא יצירה אמנותית ובליש מחזיק בזכויות היוצרים, וכי הנתבעים אכן הפרו את זכותו המוסרית בכך שלא זיכו אותו כיוצר. עם זאת, השופט דחה את תביעתו של בליש נגד הנתבעים 2 ו-3, שכן היא לא צוינה בכתב התביעה, והם טענו להיעדר יריבות. בסופו של דבר פסק השופט לטובת בליש באופן חלקי, והורה לנאשם 1 לשלם לו 36,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כן חויב נאשם 1 לשלם לבליש אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. תביעתם שכנגד של הנתבעים התקבלה בחלקה, ובליש חויב להשיב לנאשם 1 סך של 10,587 ₪.