בש"פ 8801/10

תקציר

המדינה ביקשה להאריך את מעצרו של הנאשם מעבר לתקופה הסטטוטורית לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, שבית המשפט נעתר לה. הבקשה התבססה על האופי המסוכן של העבירות שביצע הנאשם, שהואשם בארבעה סעיפים של הצתה וסעיף אחד של היזק בזדון. הנאשם כבר הסכים להארכת מעצר אחת בעודו מאושפז לצורך הערכה פסיכיאטרית, ובית המשפט נעתר והורה על מעצרו עד לסיום המשפט. עם זאת, בעקבות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לאחרונה לשחרר את הנאשם מאשפוז, לצד השיהוי בהליכים המשפטיים, בין היתר בשל שביתת עורכי הדין, מצא בית המשפט לנכון לבחון מחדש את הארכת המעצר. למרות האופי המסוכן של העבירות, החליט בית המשפט לבחון את האפשרות לשחרר את הנאשם תחת פיקוחם של עמיתיו, נוכח הסיכון לסכנה מוגברת ללא תרופות מתאימות, שניתן להבטיח באמצעות חלופה כזו. שירות המבחן חויב להגיש תסקיר על היתכנות אפשרות זו. בסופו של דבר, הוארך מעצרו של הנאשם ב-90 יום, או עד למתן פסק הדין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם, אלא אם כן מצא בית המשפט המחוזי חלופה הולמת. עוד נקבע בצו כי על הנאשם להישאר מאושפז במהלך תקופה זו.