תו"ב 29993-05-18

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי הנאשמים, השופט מצא לטובת טענת התביעה. על פי עדות המפקח, עבודות הבנייה שבוצעו על ידי הנתבעים חייבו היתר בנייה, שלא התקבל. טענת הנתבעים כי היצירה נופלת תחת תקנות הפטור לא נתמכה בראיות או עדים כלשהם, למעט עדותם שלהם. השופט קיבל את טענת התביעה כי הבנייה כללה במה מוגבהת בגובה 0.85 מטר, שאינה יכולה להיחשב כ"חיפוי קרקע" או "ריצוף חצר" כטענת הנתבעים. יתר על כן, גם המדרגות והמעקות שנבנו היו חלק מאותו פיתוח בלתי מורשה. הנאשמים, שהם הבעלים והמשתמשים בנכס, לא נקטו באמצעים כלשהם כדי להימנע מביצוע העבירה ולא הוכיחו כל ספק סביר. לפיכך הרשיע השופט את הנאשמים באישומים שבכתב האישום. הטיעונים לעונש נקבעו למועד מאוחר יותר.