פ"ה 75377-12-19

תקציר

הנתבעת לא הפרה את ההסכם הקיבוצי או את חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות. הנתבעת עשתה מאמצים לגיטימיים למצוא לתובע תפקיד המתאים למגבלותיו בעקבות תאונת העבודה, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי החל על עובדים שנפגעו בעבודה. זאת ועוד, הנתבעת לא הפלתה את התובע על רקע מוגבלותו, כנטען, אלא פעלה בסבירות ובתום לב. הנתבעת הפנתה את התובע להערכות רפואיות, קיימה ישיבות ועד עם נציגי העובדים כדי למצוא לו תפקיד חלופי, ועשתה ניסיונות רבים לשבץ אותו בתפקידים שונים, כל זאת ללא הצלחה. עוד מצא המומחה החיצוני שמונה על ידי בית הדין כי אין תפקידים המתאימים לתובע, למעט תפקיד שכבר היה קיים ואוכלס על ידי עובד אחר עם מוגבלות. מאחר שהנתבעת פעלה כדין ובסבירות, נדחו תביעות התובע לפיצויי עוגמת נפש ותשלומי שכר בתקופת אבטלה. באשר לתביעה לפיטורים שלא כדין, פסק בית הדין גם לטובת הנתבעת. התובע פוטר רק ביולי 2021, לאחר שלא היה כשיר לעבודה וסירב לחזור לעבודה בשל החמרה במצבו הרפואי. לנתבעת היו יחסי עבודה עם התובע לאורך כל ההליך המשפטי והיא הפסיקה אותם רק לאחר שמיצתה את כל האפשרויות למצוא לו משרה מתאימה ובשל חוסר יכולתו לעבוד. בהתחשב בהתנהלות הנתבעת, הפיטורים היו כדין ומבוססים על טעמים מוצדקים; לפיכך, נדחתה התביעה לפיטורים ופיצויים שלא כדין.